<h1>ארחות חיים הלכ' ברהמ"ז סימן ל"ט</h1>
<h2>דף מח.</h2>
ולענין קטן אם מצטרף, אז"ל קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו, ודעת הרי"ף ז"ל שיהא בן תשע ובן עשר. ודעת הרמב"ם ז"ל שיהיה בן ח' או בן ט'. והראב"ד ז"ל כתב בתשובת שאלה וז"ל ראיתי רבים וגדולים טועים בענין זמון שסומכין על הקטן כשהוא דברן ויודע לומר מה שמלמדין אותו למי מברכין לאל היושב בשמים. ואין זה דעת גאון והרי"ף ז"ל דבעינן בן תשע ובן עשר ועל כלם אני אומר שלא התירו צרוף קטן אלא לזימון של עשרה שמקילים ג"כ באכילת ירק או בשתיית יין אבל לזמון של שלשה לא הקלו וצריך שיביא שתי שערות וכל הנוטה מזה עובר משנתנו דתנן בהדיא נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם לפי שאינם בני קביעות וכ"ש קטן ואפילו יודע למי מברכין. וכן בירושלמי מתמה ואומר אם תמן שמזכירין שם שמים עושין אותו סניף כאן שאין מזכירין ש"ש לא כ"ש א"ל והיינו כלומר היא הנותנת תמן ע"י שמזכירין עושין אותו סניף כלומר לעשרה דוחקין עצמן לעשות סניף כדי להוסיף בשבחו של מקום אבל לג' לא אכפת לן. א"ר ניסא זמנין סגיאין אכילנא עם אבא ועם ר' עניני בר ססי חביבי ולא זמינו עלי עד דאיתיתי שתי שערות מכל זאת משמע שאין עושין משום קטן סניף אלא לעשרה אבל לשלשה עד שיביא שתי שערות כסתמא דמתני' עכ"ל. ודעת הרי"ף והר"ם דקטן היודע למי מברכין מצרפין אותו בין לג' בין לי'.
